קוד יוטיוב פותח סרטון, ואם תרצו גם מרגע מסוים. זמן ההתחלה הוא פרמטר שאילתה, ולכן שתי צורות הקישור של יוטיוב מתנהגות אחרת, ולכן הדבקת הצורה הלא נכונה שברה בעבר את הקוד.
הקוד נושא את כתובת הסרטון. מה שקורה בסריקה נקבע בטלפון: עם אפליקציית יוטיוב מותקנת נפתחת בדרך כלל האפליקציה, אחרת הדפדפן. שניהם מגיעים לאותו סרטון.
המארח הקצר מייצר קוד קטן יותר. youtu.be/id קצר בהרבה מ‑www.youtube.com/watch?v=id, ופחות תווים פירושם פחות יחידות. על מדבקה שמודבקת על מכשיר זה ההבדל בין קריא לעדין מדי.
ונקודה מעשית לקהל ישראלי: סרטון עשוי להיות חסום במדינות מסוימות, לרוב מסיבות זכויות על המוזיקה שברקע. סרטון שנפתח אצלכם אינו בהכרח זמין ללקוח בחו״ל — ואם החומר המודפס מיועד גם לשווקים אחרים, זו בדיקה ששווה לעשות מראש.
הקוד על הקרטון או על החלק עצמו. סרטון מראה בשלושים שניות מה שאיור על שני עמודים אינו מצליח להסביר.
ליד המוצג, עם זמן התחלה בקטע המתאים. שימו לב לקליטה בתוך המבנה — בקומת המרתף היא לרוב גרועה בדיוק היכן שהשלט תלוי.
על הדף שממילא מחולק. זמן ההתחלה חוסך לכיתה את החיפוש.
הסרטון חייב להישאר ציבורי. אם הועבר למצב פרטי או נמחק, הקוד המודפס מוביל לעמוד שגיאה. «לא ברשימה» ממשיך לעבוד וזו לרוב ההגדרה המתאימה לקודים מודפסים.
זמן התחלה עלול להתיישן. אם הסרטון הוחלף או נערך מחדש, אותה שנייה מצביעה על משהו אחר. במהדורה שנשארת שנים זה מקרה אמיתי.
בלי רשת אין סרטון — ווידאו צורך יותר רוחב פס מעמוד טקסט. פס קליטה אחד מספיק לעמוד ואינו מספיק להתחלת סרטון.
האורך עדיין משנה. במדידה עם המקודד של האתר הזה, כתובת בת 40 תווים היא 29 יחידות לרוחב וכתובת בת 98 תווים היא 41 באותו תיקון שגיאות. הצורה הארוכה עם פרמטרים מגיעה מהר לקבוצה השנייה.
רשימות השמעה וערוצים הם קישורים אחרים. הם עובדים אך מתעלמים מזמן התחלה — הוא שייך לסרטון בודד.