קוד טלגרם פותח שיחה עם שם המשתמש שלכם. השם נכנס בלי ה‑@ — <code>t.me/@name</code> אינו נפתח, וזו הטעות שכמעט כולם עושים כשהם כותבים את הקישור ביד.
שמות משתמש ציבוריים ומספרי טלפון אינם. זו הסיבה האמיתית להעדיף את הסוג הזה על מספר WhatsApp בחומר מודפס: אתם נעשים נגישים בלי לפרסם את המספר. מי שכותב לכם רואה את שם המשתמש ותו לא.
לקבוצות ולערוצים אותה צורת קישור. לערוץ ציבורי יש גם הוא שם משתמש, ואותו סוג קוד מוביל אליו. לקהילה זה לרוב שימושי יותר משיחה אישית.
בישראל טלגרם נפוץ הרבה פחות מWhatsApp ומשמש בעיקר לערוצי עדכונים ולקבוצות גדולות. אם המטרה היא קהל רחב, טלגרם רק לעיתים רחוקות הבחירה הראשונה; כערוץ הודעות למתעניינים — בהחלט כן.
ערוץ עדכונים הוא המקרה שבו טלגרם באמת נפוץ בארץ. הקוד על השלט הוא הדרך הקצרה ביותר פנימה.
ליחידים, לעצמאים ולכל מי שרוצה להיות זמין בלי להדפיס את הנייד הפרטי.
בוט עונה על שאלות חוזרות טוב יותר מאדם באחת עשרה בלילה, והקוד מוביל ישירות אליו.
שני הצדדים צריכים טלגרם. בישראל זו מגבלה אמיתית — התפוצה נמוכה בהרבה מזו של וואטסאפ. מי שסורק בלי האפליקציה מגיע לעמוד התקנה.
בלי שם משתמש אין קישור. חשבון בלי שם משתמש ציבורי אינו ניתן לקישור כך.
שם משתמש עשוי להשתנות או להילקח. הוא שלכם כל עוד אתם מחזיקים בו. קוד מודפס על שם שנזנח מוביל בהמשך למישהו אחר — עם מספר טלפון זה אינו קורה בקלות.
ההודעה המוכנה נמצאת בקוד ומצפיפה אותו.
מי שסורק יכול לכתוב לכם. קוד מודפס הוא דלת פתוחה. לשלט ציבורי בוט או ערוץ הם בדרך כלל בחירה שקטה יותר מהשיחה האישית.